התמודדות עם בעיות התנהגות

בעיות התנהגות הינן דפוס התנהגות אשר פוגע בזכויות אחרים באופן עקבי ומתמשך. ההתנהגויות כוללות תוקפנות, מרדנות ופגיעה בנורמות, ערכים חוקים וכללים חברתיים כגון: פגיעה ברכוש, תקיפה, פגיעה מילולית ועוד. בנוסף אי קבלת סמכותם של ההורים, המורות או כל מבוגר אחר. לעיתים הן יבואו לידי ביטוי גם בבעיות ביקור סדיר במסגרות החינוך השונות.

בעיות התנהגות פוגעות בתפקודו של הילד ומפריעות לסביבתו המשפחתית, הלימודית והחברתית ולכן יכולות להדאיג הורים רבים. בעיות התנהגות מעידות בחלק מהמקרים על קושי, תסכול או מצוקה מודעת או שאינה מודעת אצל הילד. להורים תפקיד חשוב וקריטי במיגור בעיות ההתנהגות. לכן כדי להתמודד על הורים לעמוד מול הילד בצורה נחושה ועקבית עם גבולות וחוקים ברורים תוך התייחסות אמפטית לקושי, לתסכול ולמצוקה יחד עם זאת לא לפגיעה הפיזית. ענישה וסנקציה אינן מועילות אלא אף מזיקות כיוון שיכולות לעורר אצל הילד דווקא דחייה דבר אשר יכול להחמיר את ההתנהגות הלא רצויה. במקרה ואין ההורים מצליחים להתמודד וכדי לא להחריף את הבעיה רצוי להסתייע באשת מקצוע המתמחה בתחום.

עוד חשוב להבין כי בזמן שהילד נמצא במצב של התנגדות הוא אינו פנוי להקשיב לדברי מוסר, הרגעה או חינוך. אם הוא נמצא רק בהתנגדות שאינה מסכנת אותו או את הסביבה יש להניחו עד שיירגע. כשנשקפת סכנה פיזית לעצמו או לסביבה רק אז יש להגיב ולעצור את הפגיעה ללא הטפת מוסר!

כשהאירוע נגמר ושני הצדדים רגועים ושלווים, רק אז ניתן לדבר על דרכי התמודדות ומיגור. חשוב לקיים שיח מיטיבי, מקדם ומועיל על בעיות התנהגות באופן קבוע עקבי וידוע מראש עם הילד ולא רק בזמני התנהגות ההתפרצות.

מדוע חשוב לקיים שיח קבוע ועקבי?
כדי להבין מתי התחילה ההתנהגות?
מה האירוע שמקדים את ההתנהגות?
מהו הטריגר שמוביל להתנהגות?
אילו גורמים מאריכים או מקצרים את ההתנהגות?
כיצד ניתן למנוע הסלמה?
מהם דרכי הפתרון לטווח הארוך והקצר?

עוד חשוב לדעת כי,
כדי לייצר שינוי, יש לבחור בכל פעם התנהגות אחת שבה רוצים להתמקד ולמגר אותה.
יש לבחור התנהגות יעד חיובית קלה שיהיה אפשר להשיגה בהדרגה.
יש לדבר רק על ההתנהגות שאותה רוצים למגר.

חשוב מאוד לוודא כי נותנים חיזוקים חיובים כשההתנהגות רצויה וחיובית!
לסיכום.
יש לבחור התנהגות אחת למיגור.
לשוחח עליה בשעת רגיעה.
למצוא את הטריגר.
למצוא דרכי התמודדות.
לחזק על התנהגות חיובית.