קוראים לי כפיר תמנה, אני בן 40 ולפני כחמש שנים אובחנתי על הספקטרום האוטיסטי. בסביבות גיל 20 איבחנו אצלי גם OCD (הפרעה טורדנית כפייתית). כל זה לא מנע ממני ללמוד תואר בעיצוב תעשייתי, ולאחר שינוי כיוון שעשיתי בחיים שלי – להגיע גם לתואר שני בכימיה. כיום אני משתייך למערך הדיור של בית אקשטיין בתל אביב, שאליו הגעתי לאחר שכבר נעזרתי בעמותה הנהדרת הזו במציאת עבודה וליווי במקום העבודה עצמו.
החיים עם OCD ועל הספקטרום האוטיסטי הם חיים עמוסים בקשיים ובאתגרים. היו לי תקופות בחיים שהרגשתי די מבודד ומנודה מבחינה חברתית. ה-OCD והחרדות שלי גורמים לי לבצע טקסים שונים ומשונים ש”מצליחים” לא פעם להעיק על החיים שלי ולגרום לי להיראות מוזר בעיני הסביבה. גם למשפחה שלי לא תמיד היה קל להתמודד איתי, אבל הם למדו לקבל אותי כמו שאני ונתנו לי המון תמיכה לאורך כל השנים.
כיום אני גר במקום שנקרא בית ההכשרה, שבמסגרתו אני לומד (בזכות מדריכים מקסימים ומסורים) איך לתפקד כאדם עצמאי (לנקות בעצמי, לכבס בעצמי, לבשל בעצמי, לעמוד בלוחות זמנים וכו’), איך לחיות עם שותפים שחווים אתגרים וקשיים שונים ודומים לאלה שיש לי, וגם מקבל תמיכה מבחינה רגשית. אחת המטרות שלי היא להתקדם עוד יותר ולהגיע לדיור בקהילה. דיור בקהילה הוא למעשה דירות שכורות, שבהן העצמאות של הדיירים הרבה יותר גדולה, והם כבר פחות זקוקים לליווי ולהדרכה.
אני גם חבר בוועד של מערך הדיור. במסגרת הוועד, הדיירים משתתפים בהכנת אירועים שונים וגם מביעים את דעותיהם ורצונותיהם מול המדריכים. מאז שעברתי לבית ההכשרה לפני כשבעה חודשים, הספקתי להשתתף בהכנות לטיול השנתי של מערך הדיור, להכין פעילויות שונות לדיירים (למשל פעילות ומסיבה שתתקיים השבוע לכבוד חנוכה) וגם להשתתף בהכנת ערב לכבוד המדריכים שעזבו לאחרונה את מערך הדיור.
אני עובד כיום כלבורנט לכימיה (לבורנט הוא עובד מעבדה ועוזר למורות) בתיכון קלעי בגבעתיים. אני נהנה ומסופק מהעבודה שלי, שבמסגרתה אני מכין ניסויים לתלמידים ולעיתים גם מבצע הדגמות של ניסויים מול התלמידים. יש לי אינטראקציה טובה עם המורות, עם הצוות ועם מנהל התיכון, וגם חלק מהתלמידים אוהבים ומעריכים אותי.
בעתיד אני מקווה לרכוש לעצמי כמה שיותר כלים בכדי להגיע לחיים יותר עצמאיים ויותר טובים, אולי גם למצוא בת זוג, שנוכל לקבל אחד את השנייה כמו שאנחנו, ובעיקר להביא יותר נחת וגאווה למשפחה שלי, שליוותה אותי כל הדרך ולא נכנעו ולא ויתרו למרות כל הקשיים.
היום (3.12), מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות.
