תעסוקת אנשים עם מוגבלות

גיליון מיוחד בכתב העת ‘ביטחון סוציאלי’

בשני העשורים האחרונים חלו בישראל ובעולם שינויי חקיקה ומדיניות שתכליתם הגדלת שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. בישראל ניתן למנות בין שינויים אלו את פרקי התעסוקה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) ובחוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000), ואת סעיף התעסוקה באמנת האו”ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות (אושררה בישראל בשנת 2012). בנוסף, הוקמו יחידות ממשלתיות כגון נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה במשרד הכלכלה, ושותפויות המכלילות את המגזר עסקי, השלישי והממשלתי. במקביל לכך, גורמים שונים בעולם התעסוקה עוסקים בהקצאת משאבים, הקמה ומתן שירותים קהילתיים לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. פעילויות מגוונות אלה ממחישות את מחויבות רשויות המדינה ונציגי החברה האזרחית לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה במשק הישראלי, תוך מתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים, באופן המאפשר השתלבות בתעסוקה ההולמת את רצונותיהם, יכולותיהם וכישוריהם.

עם זאת, כאשר בוחנים את מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות בישראל עולה כי מלאכת השלמת החקיקה והטמעתה של תפיסה המקדמת השתלבות תעסוקתית של אנשים עם מוגבלות עדיין בחיתוליה. בישראל, כמו ברוב המדינות המערביות, שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות ושיעורי האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות גבוהים מאוד. בנוסף, שיעור גבוה של אנשים עם מוגבלות עובדים במשרות חלקיות שלעתים רבות אינן תואמות את יכולותיהם וכישוריהם ומועסקים בתנאי שכר ירודים בהשוואה לעמיתיהם ללא מוגבלות.  

ההשלכות של מגמות אלה כפולות: מן הצד האחד, הדרה חברתית, אבטלה ועוני הן מהבעיות הקשות ביותר העומדות בפני אנשים עם מוגבלות. ומן הצד האחר, המשק הישראלי מאבד בכל שנה מאות מיליוני שקלים עקב תפוקה נמוכה של אוכלוסייה גדולה זאת והגברת הישענותם על קצבאות מהמדינה. 

על מנת לקדם את הידע התאורטי, האמפירי והיישומי לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה בישראל, כתב העת “ביטחון סוציאלי” פרסם גיליון מיוחד בנושא. את הגיליון המיוחד ערכו ד”ר אמיר טל, המדען הראשי של ארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל, ד”ר נצן אלמוג, ראש התכנית למיקוד בשילוב והכלה בחינוך בקריה האקדמית אונו ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ופרופ’ רחל גלי צינמון, ראש החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך, והמעבדה לחקר התפתחות קריירה, אוניברסיטת תל אביב.

המאמרים המופיעים בגיליון מיוחד מקיף ומגוון זה עוסקים בהזדמנויות ובאתגרים הרבים הטמונים בתעסוקת אנשים עם מוגבלות. הנקודות המרכזיות העולות מן המחקר הן שכדי להבין טוב יותר את הסיבות הקובעות את מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות וכדי לפתח ולהנהיג תוכניות מועילות לקידום השתתפותם בשוק העבודה ולצמצם את שיעורי האבטלה הגבוהים, נדרשת ראייה מושגית רחבה ובין תחומית בכל הנוגע לתעסוקתם. על ראייה זו לקחת בחשבון את כל המעורבים בתהליך: אנשים עם מוגבלות, קובעי מדיניות, מעסיקים, חוקרים מתחומים שונים, גורמי אכיפה וכל שאר בעלי העניין. התמונה המשתקפת מהמאמרים בגיליון זה מראה שרוב המאמצים לקידום השתתפותם השוויונית של  אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה עדיין מתמקדים בצדו האחד של המטבע – אנשים עם מוגבלות. בצדו האחר נמצא עולם העבודה – המעסיקים ומקומות העבודה לייצוג שמעורבותם לא זכתה לדיון הולם ומעמיק בגיליון זה. אין ספק שעל מנת לקדם שינוי מהותי בתחום, נדרש גם שינוי בארגון החברתי של עולם העבודה. שינוי כזה, כמו גם ההתפתחות הטכנולוגית והמקצועות החדשים שהביאה עמה המאה ה-21, יכולים לחולל שינוי תעסוקתי וכלכלי מרחיק לכת במצבם של אנשים עם מוגבלות.

לקריאת הגיליון המלא >

תעסוקת אנשים עם מוגבלות