פרטיות בגיל ההתבגרות

מתבגרים פרטיות ומה שביניהם!

יפעת ברזילי

אחד מדרכי ההתפתחות של המתבגרים היא יצירת נפרדות מהוריהם. כך הם מגבשים זהות עצמית מתוך התבוננות פנימית והתבוננות חיצונית אל החברה והסביבה.  כתוצאה מכך מתבגרים רבים מבקשים לתחום גבולות ברורים בינם לבין הוריהם. גבולות שנועדו לאפשר לעצמם פרטיות וסודיות. בתקופת גיבוש זהות זו ברצונם לעצב, לארגן ולסדר את חדרם כרצונם ועל פי עולמם, לתלות על דלת חדרם שלט "אין כניסה" ועוד. בצורה זו הם יוצרים חציצה ומבקשים לעצמם פרטיות בתוך התא המשפחתי.

גם מתבגרים זקוקים לפרטיות בדיוק כמו מבוגרים, חשוב שהוריהם יבינו, יקבלו ויכבדו צורך זה! כיוון שלא בכל משפחה מתבגרים זוכים לחדר פרטי משלהם, חשוב שיהיה להם לפחות מקום אחד פרטי בבית. אם אין חדר לכל מתבגר אז לפחות להקצות שולחן, ארון, שידה אישית ופרטית בה לא יחטטו. במקרים בהם יש למתבגרים חדר פרטי והם מכבדים גם בתוכו את הערכים המשפחתיים, לא עושים שימוש שלילי אשר מסכן אותם או אחרים, הוריהם יכולים להסתפק בהצצה קטנה אל חדרם. הצצה לשם השגחה בדיוק כמו בכל תחום אחר בחייהם. הצצה היא בעיקרה נוכחות שנועדה לשמר קשר חיובי ועקבי בין המתבגרים להוריהם תוך כדי ששני הצדדים מכבדים את הערכים המשפחתיים.

יחד עם זאת במקרים חריגים חשוב כי ההורים ישימו לב וישגיחו על התנהלות מתבגריהם כדי שיוכלו להבחין בין הצורך בפרטיות כצורך התפתחותי נורמטיבי לבין רצון לפרישה כתוצאה מפגיעה, קושי חברתי, סיכון, פחד וכדומה. אם עולה חשש מוצדק שבו הורים מרגישים כי ילידיהם מחביאים או מסתירים משהו חמור, פלילי ומסוכן יש לקיימם שיחה בנושא וחיפוש בחדרם. קודם לכן יש לעדכנם מראש על החיפוש ולבקש את נוכחותם בחדר בעת החיפוש.

לסיכום, פרטיות הינה זכות טבעית הטומנת בתוכה גם את הזכות לכבוד. כדי לייצר מערכת יחסים טובה עם ילדינו  עלינו לכבד את פרטיותם תוך כדי נוכחות עקבית והשגחה.

טיפים לאיזון בין פרטיות להשגחה:

שימרו על תקשורת חיובית וטוב עם המתבגרים.

השאירו את עיצוב החדר באחריות המתבגרים ללא פגיעה ברכוש וברהיטים.

תאמרו למתבגרים כי חדרם הוא חלק מהבית ולכן  כל חוקי הסדר והארגון חלים גם עליהם. כך תמנעו מאבקים מיותרים.

עדכנו מראש את המתבגרים כי אתם מתכוונים לבדוק את חדרם מתוך חשש ודאגה העולה ודאגו שיהיו נוכחים בשעת הכניסה שלכם.

וודאו כי אתם שומרים על פרטיות, דופקים על הדלת ומחכים לאישור. כך ילדיכם יחושו שאתם אכן מכבדים את פרטיותם ולא ירגישו צורך לנעול את דלתם מפניכם.

התנהלות ילדיכם בכל הנוגע לחדרם הפרטי יכול להעיד בחלקו על מצבם של ילדיכם, על דרכי התקשורת והערכים המשפחתיים. אם ילדכם מעדיפים לבלות בחדרם אחרי דלת ובריח במקום לשבת אתכם, ייתכן והדבר מעיד על קשיים משפחתיים חברתיים, נפשיים וכדומה במצבים שכאלה יהיה עדיף לשוחח על הרצון בקירבה ועל החששות במקום להעביר ביקרות על התנהלותם.

יפעת ברזילי

יפעת ברזילי
מדריכת הורים קוגניטיבית התנהגותי
מורה לחינוך מיוחד
בית ספר בית אקשטיין, אור יהודה