תעסוקת אנשים עם מוגבלות, חוסן לאומי, חברה בת-קיימא ומה שביניהם

מאת ד"ר אמיר טל, המדען הראשי של ארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל

בכל שלישי לחודש דצמבר, מאז שנת 1992, מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי לזכויות של האנשים עם מוגבלות. מטרתו של יום זה הוא לקדם את זכויותיהם ורווחתם של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החברה והפיתוח, להגביר את המודעות למצבם של אנשים עם מוגבלות בכל היבט של החיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. הנושא המוביל את היום הבינ"ל השנה הנו: "טרנספורמציה לעבר חברה בת קיימא וחוסן לכל". לנוכח העובדה כי השתלבות בעולם העבודה מהווה מרכיב מרכזי ביכולת של כל אדם ובכלל זה אדם עם מוגבלות לחיות באיכות חיים טובה ולהגשים את מטרות חייו, וכי שיעורי אבטלה גבוהים פוגעים בחוסן החברה, ישנה חשיבות מכרעת בשיפור מצבם התעסוקתי של אוכלוסיה גדולה ומגוונת זאת. מהמחקר עולה כי למרות הניסיונות בעשור האחרון לשפר את מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות, שיעורי השתתפותם בעבודה נמוכים ושיעורי האבטלה שלהם גבוהים. כך למשל, מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על 50% בלבד לעומת 81% בקרב אנשים ללא מוגבלות. בה בעת, בתוך שלוש שנים (2012-2015) זינק שיעור האנשים עם מוגבלות שאינם בכוח העבודה מ-36% ל-45% ,לעומת 15% בלבד בקרב אוכלוסיית האנשים ללא מוגבלות. ההשלכות של נתונים אלה כפולות: מצד אחד אנשים עם מוגבלות נדרשים להתמודד עם הדרה חברתית, עם אבטלה ועם עוני. ומהצד האחר, המשק הישראלי מאבד בכל שנה כחמישה מיליארד ש"ח עקב מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל ועקב תלותם הגוברת בקצבאות המדינה (דוח מבקר המדינה, 2014(.

הספרות המקצועית נוטה לחלק את הסיבות למצב התעסוקתי הבעייתי של אנשים עם מוגבלות לשתיים: חסמים חברתיים מבניים – העדר נגישות של עולם העבודה, אי-יישום של התאמות לאוכלוסיות שונות, עמדות וסטריאוטיפים שליליים, הסללה למסגרות מגבילות. ההשלכות הישירות של הלקות –אי יכולת לבצע תפקידים מסוימים בסביבות עבודה מסוימות (למשל: עיוור לא יוכל לשמש כנהג אוטובוס) או אי יכולת לעבוד במקרים של מוגבלות חמורה (למשל: אנשים עם מוגבלות שכלית ופיסית מורכבת).   בסמיכות לציון היום הבינ"ל לזכויות אנשים עם מוגבלות, מתפרסם בכתב העת "ביטחון סוציאלי", גיליון מיוחד ומקיף בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות שכותרתו: "תעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה". בגיליון עשיר זה, בעריכתי המשותפת עם ד"ר נצן אלמוג מהחוג לחינוך בקריה האקדמית אונו ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור רחל גלי צינמון מבית הספר לחינוך והמעבדה לחקר התפתחות קריירה ואוניברסיטת תל אביב, מובאים לראשונה אסופה של מאמרים מרתקים הבוחנים את ההיבטים השונים של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל. התמונה המשתקפת מהמאמרים בגיליון זה מראה שרוב המאמצים לקידום השתתפותם השוויונית של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה בישראל עדיין מתמקדים בצדו האחד של המטבע – אנשים עם מוגבלות. בצדו האחר נמצא עולם העבודה – המעסיקים ומקומות העבודה שמעורבותם לא זכתה לדיון הולם ומעמיק בגיליון זה. לכן, אין ספק שעל מנת לקדם שינוי מהותי בתחום, נדרש גם שינוי בארגון החברתי של עולם העבודה. שינוי כזה, כמו גם ההתפתחות הטכנולוגית והמקצועות החדשים שהביאה עמה המאה ה-21 ,יכולים לחולל שינוי תעסוקתי וכלכלי מרחיק לכת במצבם של אנשים עם מוגבלות ובחוסנה של החברה הישראלית באופן כללי.